מיומנו של עו"ד: קפה איטלקי
"ר" ואביו ישבו מולי, תומכים ידיהם בראשיהם השמוטים ומחכים בחרדה לגזר הדין.
"תראו", אמרתי להם, "בדקתי את כתב התביעה וצו המניעה הזמני ואין כרגע ברירה אלא להגיב לאלו ולהמתין לדיון. בינתיים תצטרכו לדחות את הפתיחה שתכננתם".
הם הזדקפו בלאות והחליפו מבטים מודאגים. "אף אחד לא אמר לנו שאסור לפתוח שם בית קפה..." מלמל "ר" בקול ענות חלושה. "אני ואבא שיפצנו במשך חודש את המקום, לקחנו הלוואות ענקיות מהבנק וכל יום שאנחנו לא פותחים זה נזק אדיר", הוסיף כאילו מדבר אל עצמו.
"ר" צודק. הוא לא האשם, אבל הוא זה שיצטרך כעת לשלם את המחיר על הרשלנות של מספר גורמים בשרשרת -
החל מהנהלת הקניון, שאישרה לו לפתוח בית קפה ושכחה שבקומה למטה כבר פועל למעלה מ – 10 שנים סניף של רשת גדולה וידועה המחזיק "בתניית בלעדיות" האוסרת על הקניון להכניס מתחרה;
עובר לשוכר הראשי (חנות תכשיטים) ששמח להיפטר מהשכירות הגבוהה והצהיר בתום לב (או לא) שאין כל בעיה למכור במקום אספרסו איטלקי משובח ומאפי הבית;
וכלה בעורך הדין הקודם של "ר" שקיבל שכר טרחה זעום ואולי בגלל זה לא טרח לבצע את הבדיקות המתאימות ולוודא שכל ההשקעה במקום לא תרד לטמיון.
עשינו הפסקה קצרה ושתינו בשקט את האספרסו שהאבא הכין במכונה שבמשרד, מהקפסולות המיובאות שהם הביאו עמם, כאילו איכות הקפה המצוין תרפא את כל תחלואיהם.
עד לדיון ניצלתי את הזמן לשלוח מכתבים חריפים לכל המעורבים בפרשה, על מנת שאלו יפעילו לחץ על התובעת, אותה רשת בתי-קפה, לוותר על הבלעדיות.
אפילו הוצע לרשת תשלום באחוז חודשי מהמחזור כדי לפצות אותה. כלום. אין עם מי לדבר. אני בכל אופן את הקפה שלי כבר לא אשתה ברשת-קשת עורף-זאת. שיראו מה זה חרם צרכנים!
גם בבית המשפט לא הושגה פשרה, וצו המניעה נותר על כנו עד לבירור התביעה – "דבר שעשוי לערוך למעלה משנה", עדכנתי את "ר" השבור – שראה את חלומו הולך ומתרחק.
לאור המצב העגום, ובמגמה להקטין נזקים, החלטנו לזנוח את המאבק המשפטי נגד הרשת. במקום החנות ששיפץ "ר" בקניון הוא שכר מקום זעיר במרכז המסחרי הישן.
נתנו למקום לרוץ קצת ("ההכנסות הם כ – 30% ממה שצפינו בקניון", הוא עדכן) ואז הגשתי תביעה כספית נגד כל הרשלנים – עבור ההשקעה בשיפוצים, עבור הזמן שבוזבז, וגם עבור אבדן ההכנסות הצפוי שנים קדימה (משימה לא פשוטה להוכחה).
בחלוף שנתיים הסיפור הזה עוד לא נגמר; כנהוג במחוזותינו כל אחד מהנתבעים מושך זמן ומגלגל עיניים ואחריות לאחר, ובינתיים ההוצאות המשפטיות מכבידות וההכנסות זעומות.
איך זה ייגמר? קשה לדעת. אבל תעשו טובה, ואם אתם עוברים ברמת אביב תעצרו לקפה ומאפה קטן (אני ממליץ על תערובת Molinari וחלווה-שמרים).
עבור "ר" כל ספל חשוב.
