סכסוכי אחים

"רחוק רחוק מעבר לנהר מן הריב כבר שבוע חלף ועבר,

ובבית האחים מחזה קצת מוזר.

כלומר, אוזו ומוזו עומדים ובונים באמצע הבית חומת אבנים."

(אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו / אפריים סידון)

סכסוכי אחים הם לא דבר חדש. יעקב ועשו וכאלה.

אבל את המשבר הזה לא ראיתי מגיע והוא התפרץ בשניות והפך לפצצה שהחריבה את המשפחה הגדולה.

3 חודשים קודם לכן לא היה כל רמז למה שהולך להתרחש.

הם שישה אחים ואחיות, בגילאי 60-80, והם מוכרים עכשיו בית פרטי שירשו מההורים.

"שיהיה לנו בשעה טובה", חייכו האחד לשני אחרי הפגישה במשרדי לחתימת חוזה המכר, ואחד מהם פתח בקבוק יין ומזג כוסות, בשעה שהאחיות משוויצות לקונים האומללים בתמונות של הנכדים.

"אנחנו מבקשים שכל הכסף של המכירה יכנס לחשבון נאמנות שתפתח עבורנו", אמרו לי. "יש לנו כל מיני התחשבנויות פנימיות ואנחנו כבר נודיע לך כמה מגיע לכל אחד."

החתמתי אותם על הסכם קצר שאני נאמן על הכספים ואפעל לפי הוראות משותפות בכתב וליוויתי את כל החבורה העליזה והמחויכת למעלית.

"איזו משפחה נחמדה ומאוחדת. ממש מחמם את הלב", חשבתי לעצמי.

מסכום התמורה, 5.5 מליון ₪, קיזזתי כמוסכם את הוצאות העסקה, המיסים ושכ"ט, ושלחתי להם טבלת אקסל יפה לפיה לכל אחד מגיע כ – 900,000 ₪.

"ככול שיש שינויים או התחשבנויות מוסכמות נוספות נא הודיעוני, אחרת אבקש לאשר את העברת הכספים לחשבונותיכם", כתבתי להם בקבוצת הווטסאפ ('מוכרים את הבית של ההורים' + סמיילי מאוהב), אליה צורפתי לדאבוני, והמתנתי לאישור.

ואז, בתוך דקות, שטף את הקבוצה גל עכור שעלה ושצף והציף משקעי עבר והתחשבנויות קטנוניות:

"את שכר התיווך שלי בסך של 2% משווי העסקה יש להוריד מכל האחים ולשלם לי", כתבה "מ" האחות המתווכת, שטיפלה בפרסום הבית והצגתו לקונים.

"את "ר" שגר בבית בשנתיים האחרונות, יש לחייב בדמי שכירות ולקזז מחלקו", כתב אח אחר.

"לי עוד לא החזירו את ההוצאות עבור המצבה של אמא והכיבוד בשבעה", כתבה שלישית וצירפה חשבוניות על בקבוקי קולה ועוגיות עבאדי.

כעת על הסמיילי המאוהב כבר העפילו אימוג'ים עצבניים ואדומי פנים ומלחמת גוג ומגוג וירטואלית איימה להחריב את שנת הלילה שלי, עד שנאלצתי להשקיט את הקבוצה, רק כדי להתעורר לבוקר של 73 הודעות נאצה וקלס שכילו כל חלקה טובה בין האחים.

את הריב המר הזה הם תחזקו באיבה גוברת עוד מספר שבועות, והוא כלל גם התראות לפני תביעה על הוצאת דיבה שעפו מצד לצד עד שכבר לא היה ברור מי נגד מי ועל מה קמה כל המהומה.

כשכול הרעל יצא מהסיסטם שלחתי להם הסכם על חצי עמוד ובו הם התבקשו לאשר את החלוקה הראשונית והשוויונית שהצעתי בהתחלה ולוותר על כל הדרישות והתביעות האחד נגד אחיו – "אחרת אני פונה לקבל הנחיות מביהמ"ש וזה יעלה לכם", התרעתי.

בשלב הזה הם כבר היו כל כך מותשים שלמחרת הכול נחתם. אבל את הקרע כבר לא ניתן היה לאחות.

קל לבנות חומות. להרוס בזמן לא תמיד מספיקים.

לסיפורים נוספים של עו"ד זיו שפר: https://www.zshefer.com/blog

אתר האינטרנט: https://www.zshefer.com