בפסק הדין המשתרע על-פני למעלה מ – 100 עמודים קבע השופט כי הלקוח שלי ישלם לתובע 2.5 מיליון ₪.
התביעה הייתה על סך של 12 מיליון והתמשכה 4 שנים.
אז ניצחנו או הפסדנו? זה הרי לא נוקאאוט לאף צד. אולי הפסד קטן? או ניצחון בנקודות?
הרגשתי כמו בבדיחה על 'מה זה רגשות מעורבים?' נו, כשאתה רואה את חמותך שאתה לא סובל, עפה מהצוק עם האוטו החדש שלך.
(אגב, שלי נפלאה וגם אין לה רישיון).
זימנתי את הלקוח לדבר על פסק הדין ושאלתי על תחושותיו. הוא גירד בראש; "מצד אחד לא האמנתי שהשופט יקבל את כל התביעה המנופחת, אבל תמיד יש חשש. מצד שני ידעתי שאצטרך לשלם משהו אבל קיוויתי לפחות...".
"שמע", אמרתי לו, "בסופו של דבר לכל הדברים שקורים אנחנו נותנים את הפרשנות הפרטית שלנו. בוא נחליט שניצחנו. זה כמו המשפט הידוע של שמעון פרס על זה שאופטימיסט ופסימיסט מתים אותו דבר אבל חיים אחרת."
"תן לי לישון על זה לילה או שניים ואח"כ נקבע לאכול צהרים ביחד", הוא ענה. "אני אשלח לך מיקום של המסעדה שאזמין; אם זה יהיה מקום יוקרתי תדע שניצחנו וחוגגים ואם איזו חומוסיה אז הפסדנו ונלך על ערעור".
אתמול קיבלתי ממנו זימון לשבוע הבא לצהרים במסעדת ZOZOBRA (בר אטריות אסיאתי).
אז מה דעתכם, ניצחנו או הפסדנו?
