אני כבר 10 דקות על אש גבוהה עם השופט הזה, וכמו בשר צלוי אני רואה איך אט אט הוא הולך ונאטם לי.
"עו"ד שפר, אתה מכיר את החוק ואת הפסיקה, אז תן לי סיבה אחת טובה למה שלא אורה על דחיית התביעה הזאת", הוא מסנן אלי בחוסר סבלנות של מי שכבר טעם ומוכן להדחה.
כמו שזה נראה כעת, למרפסת אני כבר לא אעלה היום.
אם נמשיך בדימויים מהעולם הקולינרי - אני יכול להבין אותו, את השופט, שהקייס של הלקוחה שלי לא יורד לו טוב בגרון;
מדובר במתווכת אשר פרסמה בית למכירה בת"א ב – 9 מיליון ₪, ובסוף ידיד שלה הוציא ממנה במרמה את הכתובת לפני שחתם על הסכם התיווך שהיא שלחה לו, ואז בערמומיות עקף אותה בפניה ישירה למוכרים, קנה מהם את הבית (שהיא שיווקה בחריצות במשך 8 חודשים) ובכך חסך לעצמו דמי תיווך של 2% ומע"מ, שזה משהו כמו 210 אלף ₪.
ידידות עולה פחות.
לעורך הדין של הידיד לשעבר יש עבודה קלה. רק לחמם ולהגיש; החוק קובע שמתווכת שלא החתימה לקוח על הסכם תיווך ולא היוותה את 'הגורם היעיל בעסקה' איננה זכאית לדמי תיווך - ופאק על דרך ארץ, הגינות בסיסית ותום לב: זה לחלשים ופראיירים.
לכן הוא מרגיש על הסוס ויושב באולם ליד הלשעבר המחויך ונותן לשופט להאכיל אותי במרורים.
לקחתי לעצמי נשימה וסידרתי את הראש לקראת מה שנראה היה כמו הסתערות חסרת סיכוי אחרונה, אבל אז נפתחה הדלת ולאולם נדחקו בביישנות כשלושים תלמידי י"ב מלווים במורתם, שסימנה לשופט וקיבלה את רשותו להיכנס ולשבת.
"מצטרפים לשמוע את הדיון תלמידי המגמה למשפט ומוסר בביקור לימודי שתואם מראש", עדכן אותנו השופט ורמז לי להמשיך.
זה היה התבלין שלי: "תלמידים יקרים", פניתי לנוער, שלטש אלי עיניים מתעניינות. "האיר לכם המזל והגעתם לדיון שעוסק בדיוק במשפט ומוסר והקשר ביניהם, וכיצד יכול בית המשפט להתוות את הדרך לקיום חברה הוגנת במדינה", הרמתי לשופט.
כך, ובמשך מספר דקות, סקרתי באוזניהם את עיקרי המקרה, תוך שאני פוזל מדי פעם לוודא שמורשה לי להמשיך בקו החריג הזה של פניה ישירה לקהל הצעיר. השתמשתי במלים כמו "הפרת אמונים" ו – "עושק וניצול" וקינחתי בשלאגרים מוכרים כגון "רשע וטוב לו" "אדם לאדם – אדם" ו - "דין צדק תרדוף".
סיימתי והתיישבתי, מביט קדימה ויודע שאהדת הקהל איתי ושכעת 30 מבטי תלמידים מצפים חורכים את גלימתו של כבודו.
זה נגמר בפשרה של 100 אלף ₪ שהם מאה אלף ש"ח יותר ממה שחשבנו שנקבל בתחילת הדיון הזה.
"בוא נלך לאכול משהו", אמרה לי בחוץ המתווכת המאושרת. "יש פה לא רחוק את המסעדה של אייל שני, מתאים לך?"
