"ר" הגיע אלי דרך הסיפורים בפייסבוק.
"בכל שישי אני קורא את הפוסטים שלך ויש לי תיק מעולה עבורך", הוא פתח. "זה תיק של ניצחון במאה אחוז, ואתה תרוויח פעמיים - גם תעשה כסף קל וגם יהיה לך סיפור לפרסם".
התמונה שהתחוורה היא זו: "ר" קנה דירה בסך של 2 מיליון ש"ח ולא עמד בתשלומים.
"לא קיבלתי סכום כסף גדול שבניתי עליו ולא יכולתי להשלים את העסקה", הוא סיפר. "את המוכרים החארות זה לא עניין והם ביטלו את החוזה והשאירו אצלם כמה עשרות אלפי ₪ שזה הפיצוי המוסכם שנקבע."
"אוקיי", אמרתי. "איפה הקאץ?".
"תסתכל על נסח הטאבו ועל תיאור הדירה בחוזה", אמר לי בחיוך ערמומי.
בדקתי את הנסח וקראתי בחוזה את הסעיף הרלוונטי. הכול היה נראה בסדר למעט הבדל אחד; בטאבו כתוב שלדירה צמוד מחסן בשטח 8.2 מ"ר ובהסכם נרשם כי לדירה צמוד מחסן בשטח 82.0 מ"ר.
"אתה מדבר על הטעות שבהסכם בקשר לגודל המחסן", שאלתי?
"אתה רואה פה טעות סופר, אבל אני רואה מוכרים שהבטיחו למכור לי מחסן של 82 מ"ר כשיש להם מחסן של 8.2 מ"ר", אמר.
"אני רוצה שתכין נגד המוכרים האלה תביעה על מצג שווא והטעיה והפרת הסכם", הוסיף. "ככה אני אקבל חזרה את הכסף שהם לקחו לי, אתה תקבל 25% מכל סכום שיפסק לטובתי, וזה יהיה הכסף הכי קל שעשית בחיים".
עיקמתי קצת את האף; לאחרונה חלה עלייה בג'אנר של 'תשלום פר ניצחון'. בשיטה זו הופך אותך הלקוח לשותף שלו בכישלון או בניצחון וכדאי להעריך טוב טוב את הסיכוי כדי לא לעבוד בחינם.
אבל פה החישוב לא מסובך. ברור שמדובר בטעות תמימה ולא במרמה, ורק כדי להיות בטוח שאלתי את "ר" אם הוא ראה את המחסן לפני העסקה.
"בטח שראיתי", אמר מיד. "נכנסתי לשם עם המתווך והמוכרים בביקור הראשון שבאתי לבדוק את הבית."
בשבילי זה הספיק. "מצטער", אמרתי לו. "אני לא יכול לטפל בתביעה כזו כי זה תיק שאני לא מאמין בו ואמליץ גם לך לא ללכת על זה".
"ההפסד כולו שלך", ענה באכזבה גלויה וארז את הפקלאות. "רק שתדע שיש לי כבר עורך דין אחר שהסכים לקחת את התיק הזה בשביל 20%", הוסיף בדרכו החוצה.
לאחרונה פורסם במדורים המשפטיים כי תביעתו של "ר" נדחתה. ביהמ"ש קבע כי היא הוגשה בחוסר תום לב, התבססה על טעות קולמוס (מי לעזאזל כותב בקולמוס?!), ואף הוכח בעדויות המתווך והמוכרים ש – "ר" ראה את המחסן לפני הרכישה וידע את גודלו האמיתי.
הוא גם חויב לשלם למוכרים 35,000 ₪ הוצאות משפט.
מישהו מהקולגות אכן הרים את הכפפה והתפתה ל - "כסף קל", חשבתי לעצמי, אבל היי, לפחות את ההבטחה "שיהיה לי סיפור לפרסם" "ר" קיים.
