top of page
  • תמונת הסופר/תZiv Shefer

הצֶטָלֶה*

* פּתק, פִּתְקה:


לפני כמה שנים פנתה אלי "נ", וביקשה שאבדוק עבורה חוזה לדירה יפה בר"ג שהיא מבקשת לשכור לתקופה ארוכה של 10 שנים.


"הדירה מוצעת להשכרה במחיר של 8,500 ₪ לחודש, אבל היתרון הגדול שזה כבר כולל את החשמל והארנונה", סיפרה. "זה חוזה סטנדרטי, רק תציץ ותראה שאין בעיות מיוחדות, כי אני ממש רוצה לסגור מהר".


כשלקוחה אומרת לי 'רק תציץ בחוזה' אני מבין מזה (א) שהיא לא רוצה לשלם שכ"ט (ב) שהיא כן רוצה את האחריות המקצועית, כך שאם יהיו בעיות יהיה את מי להאשים.


לכן הסברתי שאצלי אין "להציץ" ובחוסר חשק מופגן היא אישרה לי להתקדם לפי תשלום שסוכם.


מי שטיפל בעניין מהצד השני היה "ר" - בנה היחיד (והתחמן) של בעלת הבית - פנסיונרית של חברת החשמל הנהנית מחשמל חינם 'און דה האוס' וגם מהנחה גדולה בארנונה.


התברר ש "ר" העביר את אימו הקשישה לבית אבות והחליט שלא לדווח על כך לרשויות ולהמשיך לסחוט את הלימון; הפטור מהחשמל וההנחה בארנונה שווים לו לפחות עוד 3,000 ₪ לחודש בשכירות.


"זו קומבינה לא חוקית", הזהרתי את "נ". "לפי חוקי הארנונה חלה חובה לדווח על שינוי דיירים, ושתי ההטבות הללו מגיעות לאמא ולא לדירה. אם העניין יתגלה את עלולה להיתבע רטרואקטיבית על כל התקופה."


מצד שני אם מוסכם על הצדדים שההוצאות הללו הן חלק מדמי השכירות והחובה לתשלומן חלה על המשכירה זה בסדר (מבחינת הלקוחה) - רק צריך שהכול יהיה מסודר.


"הארנונה והחשמל הם באחריותי, אבל אין סיכוי שאני כותב את זה בחוזה" אמר לי "ר", וכבר שכנע את הלקוחה הלהוטה שלי שאני סתם מערים קשיים ובגללי היא תפסיד את הדירה.


"נ" כבר הייתה מעוצבנת עלי כהוגן והכול כמעט התפוצץ עד שהצעתי לו לכתוב זאת בצֶטָלֶה* בה יובהר בקצרה כי "דמי השכירות כוללים ארנונה וחשמל והמשכירה (האמא) תישא בכל הוצאה ודרישה בקשר לאלו".


עוד סוכם כי הצֶטָלֶה לא תהיה לגילוי לצד שלישי, אלא במקרה של הליכים משפטיים.


עברו חלפו להם 8 שנים על מי-מנוחות, והלקוחה מגיעה למשרדי עם מכתב התראה מהעירייה ולפיו התגלה להם שהיא שוכרת את הדירה כבר מספר שנים ונהנית מההנחה לה איננה זכאית. החוב (כולל הצמדה וריבית) עומד על כ – 70,000 ₪.


התברר שבעלת הבית נפטרה בבית האבות, ודבר מותה הגיע לעירייה ועורר את כל השדים.


העניין פה הוא כזה: אדם שהולך לעולמו ומשאיר חובות (או התחייבויות), פותח את הדלת לתביעה נגד יורשיו.

הרמתי טלפון ל – "ר". "אתה מוזמן לתבוע את אמא שלי. היא קבורה בבית העלמין ירקון חלקה 4 שורה 8", אמר לי וניתק את הטלפון. ככה זה לפעמים עם הבטחות בע"פ.


שלחתי לו מכתב והסברתי יפה שאם הוא לא משלם את החוב לעירייה, לא תהיה לי ברירה אלא להגיש נגדו תביעה (בהיותו היורש היחידי) ולחשוף את הצֶטָלֶה, ואז הוא מסתכן שגם הסיבוב הנחמד שעשה על חשבון חב' החשמל יצא אל האור.


כמי שרגיל לחשמל חינם, נורת האזהרה שהדלקתי לא עשתה עליו רושם ובלית ברירה שילמה "נ" את החוב לעירייה והגשתי את התביעה נגד הבן, שחטף כמובן פסק דין על מלוא הסכום הנתבע בצירוף הוצאות.


לא עבר זמן רב ומגיעה התראה מחב' החשמל; כפי שהתרעתי, התברר שמישהו שם היה עירני, חיבר שקע לתקע, ועכשיו הם דורשים תשלום של 95,000 ₪.


שלחתי להם מכתב הסבר וביקשתי שיעזבו את "נ" במנוחה וינהלו את המאבק ישירות נגד היורש. להפתעתי הצעתי התקבלה; "חב' חשמל מודה לך על המידע החשוב ותמשיך את ההליכים נגד מי שניסה להונות אותה" כתבו לי.


"תודה שהתעקשת" אמרה לי "נ" בחצי התנצלות. "בעלי ואני עובדים בקורונה מהבית והמזגנים לא מפסיקים לפעול. לפחות "ר" משלם את החשבון". ראש הטופס


"אגב", הוסיפה, "החלטנו לקנות דירה מקבלן". החוזה סטנדרטי, תוכל רק להציץ?"



0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

המילון

bottom of page