"...ובגלל כל המקרים האלו שסיפרתי לך עליהם עכשיו אני מתייחס להסכמי שכירות באופן רציני ומקפיד על הביטחונות ובדיקת השוכר והערבים", סיימתי את ההרצאה הרגילה שלי ונשענתי לאחור שבע רצון, לבחון איזה רושם הותירו הדברים על "ב".
העניין עם "ב" הוא שהיא כבר מספר שנים משכירה לשוכרים מזדמנים דירה קטנה בר"ג (5,000 ₪ לחודש), ותמיד הכול עבד חלק פחות או יותר.
"אנחנו כמה חברות טובות מהחוג לפילאטיס ואחת סיפרה בקבוצה איך היא הסתבכה עם דיירת בעייתית. לכן אני שוקלת הפעם לעשות הכול מסודר עם עורך דין", היא מסבירה רגע לפני כן.
"שכר הטרחה לטיפול בחוזה השכירות הוא בשווי של חצי חודש שכירות ומע"מ", השבתי לשאלתה, צופה בקרב המתלקח בראשה בין השד הלבן - שלוחש מימין שחבל על הכסף ואפשר לבד, לבין זה השחור - שמתרה משמאל על ההסתבכות האפשרית.
"אמממ... תודה, אני אחשוב על זה", ענתה וקמה לצאת - כשהלבן נועץ את הפגיון בליבו של השחור - אבל רגע לפני הדלת פנתה לאחור: "האם רק תוכל להדפיס לי דוגמא של שטר חוב סטנדרטי לחוזה שכירות?", שאלה.
חרף כשלון הפגישה, אינסטינקט הריצוי שלי לא נתן לי להשיב את פניה ריקן ולכן הנחיתי אותה לגשת למדפסת בדרך החוצה ולאסף משם את הדוגמא של השטר שהדפסתי.
"רק אל תשכחי למלא בו את כל הפרטים ולהחתים את השוכר והערבים" שרבבתי את הראש מהדלת וקראתי אחריה, כאילו עצם המטלה הפשוטה תגרום לה לשנות את דעתה, אבל היא רק מיהרה בדרכה הלאה ונבלעה לתוך המעלית כשבידה השטר שלי, וכשמילותיי האחרונות, הרודפות אחריה, נתקעות בדלת הנסגרת ונושרות לרצפה בצלצול עמום.
כמה חודשים אח"כ זו "ב" על הקו. "הי, זוכר אותי מהפגישה לפני חצי שנה? (זוכר גם זוכר) אני רוצה לשאול אם אתה עוסק גם בהוצאה לפועל (עוסק גם עוסק) ויכול לעזור לי עם שטר החוב שהדפסת לי (נדמה לי שזיהיתי נימה דקה של הטלת אחריות) כי השוכר לא שילם כמה חודשים."
היא כמובן החליטה לחסוך ולעשות שוב הכול לבד.
בבדיקה שביצעתי התברר שהשוכר הזה מסובך בפשיטת רגל ויצא מהדירה כשהוא משאיר חובות של כ - 25,000 ₪.
ביקשתי שתעביר לי את השטר ובחנתי אותו; לדבריה חתם עליו האבא כערב לבנו וכפי שחששתי אין אימות עו"ד או עד לחתימה.
"האם האבא חתם בפניך", שאלתי? "לא, העברתי לבן במייל וכשנפגשנו הוא הגיע עם זה חתום ואמר שזו החתימה של אבא שלו ואין לי מה לדאוג", ענתה, "אבל אין תשובה מהטלפון של האבא והוא גם לא גר בכתובת שנמסרה לי".
שלחתי את השליח שלי למשרד הפנים לבדוק כתובת לפי השם ומספר הזיהוי. "האבא לא בחיים כבר 8 שנים" הוא דיווח לי והציג תדפיס ממרשם האוכלוסין.
עדכנתי את "ב" ההמומה בחדשות העגומות והסברתי שמכיוון שהדייר נמצא בפשיטת רגל ואביו הערב ז"ל ממילא צפוי להכחיש שחתם על ערבות שנים אחרי שנפטר - מיותר בכלל לפתוח בהליכים נגד שני אלו למימוש השטר.
פייר, אין כמו קצת שמחה לאיד....
מספר ימים לאחר מכן הגיעה למשרדי "ח": "אני משכירה דירה בגבעתיים ושמעתי מהבנות בפילטיס על ההסתבכות של "ב" עם הדייר שלה. כמה אתה גובה שכר טרחה?"
