top of page
  • תמונת הסופר/תZiv Shefer

דרכון קנדי

על נסח הטאבו שהוצאתי הרגע מהאינטרנט, בבדיקה שגרתית, התנוססה בשחור מאיים הערת אזהרה שנרשמה לפני שבועיים בגין עסקת מכר חדשה שלא הכרתי.


בהיתי במסמך כחולם; האם יתכן שהלקוח הקנדי שלי מכר את המגרש שלו במרכז ת"א בלי לעדכן אותי?!


הצצתי בשעון; בקנדה עכשיו אמצע הלילה, ומר "B" הוא יהודי בן 91. ויתרתי על הרעיון להעיר אותו בפניקה והטסתי (בפניקה) את השליח שלי לטאבו ת"א עם עותק מיפוי הכוח שחתם לי הלקוח לפני מספר שנים, והוראות ברורות להפעיל אלימות על פקידי הטאבו, אם יהיה צורך בכך.


"לא היה צורך להפעיל אלימות" דיווח לי השליח. "ייפוי הכוח והמכתב שצרפת הספיקו כדי לקבל את המסמכים."


הבטתי בהסכם המכר "שחתם" "B" עם בני זוג ישראלים "שרכשו" ממנו את המגרש. להסכם צורף צילום מדרכונו המזויף של "B" (הכול מתאים חוץ מהתמונה) ועותק מהצ'ק (לא למוטב בלבד – ביג מיסטייק) שמסרו הקונים "למוכר" בעת החתימה.


בסעיף התמורה בהסכם המכר התנוסס בהדגשה סכום של 6 ספרות, והיה לי ברור שמישהו פה אכל אותה בגדול, אבל לא הייתה לי שום כוונה שזה יהיה דווקא הקנדי החביב שלי.


עד לשעה 10:00 שעון וונקובר כבר הפקדתי תלונה במח' ההונאה של משטרת ישראל וניהלתי שיחה מאוד מאוד לא נעימה עם עורך הדין המקומי שייצג את שני הצדדים, וכעת בטח מפשפש בהיסטריה במסמכי האחריות המקצועית שלו, ומחפש דרכים יצירתיות לבשר את הבשורה המרה לקונים.


למחרת כבר אחזתי בהחלטת-בזק מבית המשפט המחוזי אשר אישר לבקשתי רישום צו מניעה זמני על המגרש – על מנת לעצור את השלמת העסקה ולמנוע העברת בעלות או מכירה לצד שלישי.


לדיון הדחוף שנקבע הגיע "B" בחיוך משועשע. כזה שיכול להרשות לעצמו רק מי שראה כבר הכול בחיים האלו. למסע לארץ הקודש הוא צירף את בנו הצעיר והמודאג. בן 62 הילד. "שילמד משהו על החיים במדינת היהודים", טפח לג'וניור על הגב בחיבה.


על המטוס של אייר-קנדה הם כבר עלו אחרי שבוע תמימי-חיוך, אחרי שציידתי אותם בנסח טאבו "נקי" המעיד על מחיקת ההערה והשבת הגזל לבעליו.


הצ'ק ששילמו הקונים האומללים ("מרבית חסכונות הפנסיה שלנו" – כפי שהעידו במשפט) נפדה בצ'יינג' ועקבותיו של "המוכר" הזייפן לא נודעו.


גם עורך הדין שטיפל עבור הצדדים בעסקה (ולא תהה כיצד יתכן שאותו מספר דרכון רשום גם בטאבו, מאז שנת 1965, וגם בדרכון העדכני שהציג הזייפן, כאשר בקנדה מחליפים מספר דרכון כל 5 שנים), וחברת הביטוח-המקצועי שלו, לא יצאו נקיים.


והמגרש? הוא עדיין עומד ריק ומיותם, מוקף גדר ארעית ומגדלי זכוכית יוקרתיים, וממתין בקריצת-פיתוי להרפתקה הנדל"נית הבאה שתתרגש עליו.

0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

המילון

bottom of page