שיחת הווטאספ ממספר לא מזוהה העירה אותי מוקדם; "הלו מיסטר שפר אנד גוד איבנינג פרום טורונטו".
בארץ, כשמישהו מקדים 'מר' או 'אדון' לשמי אני יודע שההמשך בדר"כ יהיה אלים או תוקפני או מעליב או ציני. אבל איכשהו באנגלית זה נשמע טבעי ורגוע.
על הקו היה "J", יהודי קנדי שרכש לפני כעשרים שנה דירה בתל אביב ועכשיו החליט למכור.
התברר שיש לו כבר קונה, וניהלנו שיחה ארוכה בה הסברתי לו על הפרוצדורה והמסמכים שיצטרך לחתום ולשלוח לי כדי שאוכל לטפל פה בכל הנושאים הכרוכים בעסקה בלי להטריחו לארץ הקודש.
כשהגעתי לעניין המיסוי עצרתי לרגע וניסחתי את דבריי בזהירות: "העניין עם מס שבח, "J", הוא כזה", אמרתי לו:
"עד לשנת 2018 תושב חוץ שהיה מחזיק דירה במקום מושבו ודירה נוספת בארץ, יכול היה למכור את הדירה בארץ ולא לשלם אגורה לרשויות המס. אבל אז שונה החוק וכיום, כתושב קנדה, אתה זכאי לפטור רק אם זו דירתך היחידה בישראל ובקנדה. לכן אני שואל אותך, ובבקשה תחשוב טוב לפני שאתה עונה, כי המס יכול להגיע למאות אלפי ₪ ודיווח שקרי הוא עברה פלילית - האם תוכל לחתום על תצהיר ולהוכיח שאין בבעלותך נכס בקנדה?".
"ליסן", הוא אמר לי. "אני אמנם גר בשכירות בגורג'ס פנטהאוס בדאון טאון טורונטו אבל ביטווין מי אנד יו יש לי..", "רגע אחד", התפרצתי לדבריו בניסיון להקדים תרופה למכה - אבל הוא כבר היה בשוונג - "יש לי שתי דירות בסיטי של וונקובר במחוז אחר."
"מה הכוונה במחוז אחר?", נאנחתי ושאלתי.
"וול, קנדה מחולקת למספר מחוזות ולכל מחוז מערכת מיסוי עצמאית", ענה. "טורונטו שם אני גר, פור אקסמפול, נמצאת במחוז אונטוריו. אז נו פרובלמס, אני אביא לך אישור מרשויות המס במחוז שאין לי נכס באונטוריו, וגם אחתום על תצהיר שאני גר בשכירות ואין לי בתים בקנדה, פיין? זה יהיה הסוד הקטן שלנו".
לעזאזל וגד-דמט קיללתי בלב וקפצתי מהמיטה; האם ידעתם כי דילמות מוסריות לפני הקפה של הבוקר הם דבר מאוד מעורר? כיצד אוכל כעת לייצג את "J" כשברור שהוא מתכוון להערים על רשויות המס ועוד לעשות אותי שותף לדבר עברה?
העניין פה הוא שמקצוע עריכת הדין פועל תמיד בתוך מתחם של 3 נאמנויות צולבות:
יש את הנאמנות ללקוח - סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין הקובע כי "במילוי תפקידיו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט";
יש את הנאמנות למערכת המשפט - שמקורה במשפט האנגלי הרואה את עורך הדין כ- officer of the court"";
ויש גם את הנאמנות שלך לעצמך ולמשפחתך ואת הרצון והצורך להתפרנס.
"וול, מיסטר שפר, Can you handle this deal for me?"
