• Ziv Shefer

בולדוג כסוף

"תגיע מהר לשטח שהלקוח שלך מכר לי", התקשר אלי הקונה המבוהל. "יש פה פולש ואני מבטל את העסקה אם אתה לא מפנה אותו מכאן במיידי".


מדובר על קרקע חקלאית של כמה עשרות דונם המיועדת להפשרה באזור ראשל"צ. המוכר הוא לקוח בריטי שלי, ובין מועד החתימה על הסכם המכר לתאריך התשלום האחרון, תקופה קצרה של 3 חודשים, השתלט פולש חרוץ על כחצי דונם, והקים במקום יעד מבוצר.


נולדתי וגדלתי בקיבוץ הראשון שהוקם בשיטת 'חומה ומגדל', וככזה לא יכולתי שלא להתפעל מהעבודה המהירה והיסודית של הפולש, אשר הספיק בזמן הקצר להעמיד קראוון, למשוך למקום קו חשמל ומים, להקים גדרות תיל, לעטוף הכול בבדי יוטה כהים ולהציב בכל פינה של המתחם פיטבול עם כוונות רעות והנחיות לכוון לגרון.


דוממתי את האופנוע במרחק בטוח מטווח השרשרת והריר, והמתנתי בסבלנות למיץ פטל, בהנחה שסימפונית הנביחות תייתר את ההשפלה בלצעוק 'מי גר פה' או 'יש מישהו בבית?'.


בסוף הגיח ראש מגולח מעל הגדר. "למה אתה לא דופק בדלת?" שאל אותי, כשהוא מעיף תוך כדי אבן וקללה לכיוון בריון חום-שחור על ארבע.


הצגתי את עצמי מרחוק כעורך הדין של בעל הנכס, ושאלתי אם ידוע לו שמדובר בשטח פרטי שנמכר, והוא כרגע מסכל את סיום העסקה ועלול לגרום ללקוח שלי לנזקים אדירים, אותם אאלץ לתבוע ממנו.


הדיבור הסמי-משפטי-מאיים שלי לא עשה את הרושם לו קיוויתי. "תבוא הנה מחר בתשע בערב ונדבר על זה. אני צריך להאכיל עכשיו את הכלבלבים", אמר ונעלם פנימה.


החום-שחור הביט לכיווני בליקלוק רטוב וקולני. הבנתי את הרמז ונתתי גז למשטרה, שם נמסר לי כי לפי צילומי האויר לא מדובר ב'פלישה טרייה' (עד חודש) ולכן הם לא יוכלו לשלוח את חיל הפרשים ואצטרך לקבל צו פינוי מביהמ"ש. "ר", כך מסרו לי, הוא עבריין אלים שהשתחרר לאחרונה.


עדכנתי את הבריטי במצב החוקי, הדורש הליך משפטי, ובחשש שהקונה יבטל את העסקה אם לא נפעל מהר. אני מתפרנס מתביעות, אבל על הפרק ניצב הצדק אל מול הפתרון המהיר. החלטנו לקבל את ההזמנה ולבדוק את האופציות.


לפגישה למחרת בערב הגעתי עם נעלים גבוהות נגד כלבים נמוכים, ושני מאבטחים חמושים. תדרכתי אותם בהוראות פתיחה באש וצעדנו לתוך התופת. אבל בניגוד לקבלת הפנים בצהריים, האווירה הייתה רגועה וקונקרטית.


התכבדתי בקפה שחור והשיחה קלחה על ענייני היום-יום, למשל – "האם ידעתם שאסירים מתאמים חיתוך ורידים המוני כדי לשפר את תנאי כליאתם?", הציג בגאווה "ר" אמות מחורצות בשתי-וערב.


חשתי חיבה לא מוסברת לבחור, שסיפר כיצד נכנס ויצא מהכלא מאז נעוריו, וכעת מצא לעצמו מקור פרנסה מקורי זה.


שמחתי גם לקבל את הצעתו לפתור את "אי-ההבנה המצערת" בכמה עשרות אלפי ₪ (בעיקר מכיוון שהבריטי אישר לי להוציא את אותו המספר אבל בסטרלינג) - ועזבו אותי כרגע משאלות הקשורות במוסר ובמתן חיזוקים שליליים. שמישהו אחר ישבור על זה את הראש.

לחצנו ידיים על ההסכמה בע"פ (לא טרחתי אפילו לנסח משהו מפולפל), ושילמתי מקדמה מהסכום שסוכם. את היתרה נתתי לאחר 3 ימים, כשנפגשנו במגרש הפנוי. הפעם בלי כלבים ובלי מאבטחים.


לפגישה הצטרפו גם הקונה של המגרש ועורך דינו, שביקשו להתרשם בעצמם משבירת שיא העולם בפינוי פולש, ולקבל את המילה של "ר" שילך לחפש לו קרבן במגרש אחר.

"תודה על האמון שנתת בי", אמר לי "ר", ניגש לאופנוע שלי עם מפתח שבדי, והרכיב על הכידון בולדוג כסוף ("פירקתי אותה ממשאית מק כשהייתי בן 12").

את התשולם ל – "ר" הגשתי לרשויות המס כ'הוצאה לפינוי פולש'. מס השבח של הבריטי הופחת בהתאם.


אנו, עורכי הדין, רואים עצמנו לא אחת כשליחי האמת והצדק. הבולדוג הכסוף עדיין נוסע איתי על הכידון של האופנוע כבר 12 שנה, ומתנוצץ כתזכורת לקלישאה: "בחיים אל תהיה צודק – תהיה חכם".



נכתב על ידי זיו שפר, עורך דין ונוטריון

0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול