העניין הזה התחיל בהסכם שכירות גרוע שערך "י" עם שף מפורסם.
התבוננתי על המסמך הרשלני – עמוד וחצי עלובים בכתב יד של חוזה להשכרה של מסעדה ב – 30 אלף ₪ לחודש. ובלי בטחונות.
"ראיתי אותו בטלוויזיה והלכתי שבי אחר הקסם והפרסום שלו", התנצל "י" על מבטי הנוזף. "חתמנו על ההסכם תוך יום והוא הצהיר כי ידוע לו שחלק מהמסעדה נבנה שלא כדין".
מדובר במבנה קטן שברבות השנים נוספו לו ללא היתר תוספות שונות ובארבע השנים האחרונות הוא משמש כמסעדת-שף ידועה בת"א.
"לאחר זמן מה התחיל השף לפגר בתשלומי השכירות", המשיך "י". "בנוסף הוא צבר חובות ארנונה של 150,000 ₪, והכי גרוע זה שבלי לשאול אותי הוא הוסיף למטבח מאחור עוד 50 מ"ר בבניה קלה. בסוף נמאס לעירייה והיא הגישה נגדי, כבעל הנכס הרשום, תביעה על החוב בארנונה וגם הוציאה צו הריסה על חריגות הבניה".
"מה שקרה אח"כ היה שכשהשף הבין את המצב הוא סגר את המסעדה, פירק את המטבח, והשאיר אחריו לא רק נזק וחורבן, אלא גם את החוב לעירייה ו - 8 חודשי שכירות לא משולמים."
הגשתי נגד השף תביעה על חצי מיליון ₪ והגעתי עם העירייה להסדר ולפיו היא תשהה את הליכי הגבייה עד שיקבע מי האחראי כלפיה לחובות הארנונה.
השף הגיש תביעה שכנגד. לטענתו "י" הטעה אותו, לא סיפר לו שחצי מהמסעדה בנויה ללא היתר, וצו ההריסה שאילץ אותו לסגור גרם לו לנזקים אדירים לאור ההשקעות שביצע במבנה ולפגיעה בשמו הטוב.
השופטת בתיק הסבירה כי בשל העומס הרב היא תקבע לנו דיון ראשון לעוד חצי שנה, או שכולם יסכימו ללכת לבוררות. ההסכמה ניתנה, והיא מינתה כבורר את עוה"ד "ע" המכובד.
"ע" המכובד, בן 65 עם רעמת שער לבנה וסמכותית וחליפות מוקפדות, אישר כי אין לו היכרות מוקדמת עם מי מהצדדים, דן בתיק בכובד ראש ולאחר ששמע את כל העדויות והראיות, שהצביעו באופן חד משמעי על צדקת טענותיו של "י", פסק לטובת השף, וחייב את "י" לשלם לו פיצויים של 250 אלף ₪.
לא תמיד ניתן לצפות תוצאותיו של הליך משפטי, אולם משהו מהתבשיל הזה הריח לא טוב; פסק הבוררות היה כל-כך מוטה ומקומם שלא ניתן היה לעבור עליו בשתיקה.
אבל הסיכויים לבטל פסק בוררות ללא סיבה טובה קלושים ולכן חיפשתי מזור במקום אחר.
בהסכמת "י" ההמום מההחלטה נגדו הוצאתי חוקר שהצליח לגלות שלשף ולבורר לא רק שהייתה היכרות מוקדמת, אלא שהבורר היה לקוח קבוע במסעדה אחרת שלו והשף אף בישל בחתונת בנו של הבורר.
זאת ועוד (כמו שאוהבים עורכי דין לומר); התברר כי כבוד הבורר ייצג לפני מספר שנים את השף בהסכם הגירושין שלו. "הנה לך האקדח המעשן", נופף מולי החוקר בהתלהבות את ההסכם (איך הוא השיג אותו זה סיפור בפני עצמו).
איך נגמר העניין הזה? פסק הבוררות בוטל במחוזי והשף ויתר על ניהול משפט חדש ושילם את חובות הארנונה, השכירות וההוצאות המשפטיות. על הנזק למסעדה הגיעו הצדדים לפשרה.
והבורר? התלונה שהגיש נגדו "י" הזועם ללשכת עורכי הדין התבררה ונמצאה נכונה, ועל "ע" נגזרו 10 שנות השעייה מהמקצוע.
על הסטייקים במסעדות של השף כבר יהיה לו קשה לשלם בזמן הקרוב.
Comments